קונדרצקי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית (עם תת התמחות במחלת הסוכרת).

הרקע העובדתי

2.התובע הגיש כנגד הנתבעת תובענה בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בגין תאונת דרכים מיום 1.8.06. על פי האמור בכתב התביעה, סבל התובע פגיעה קשה, אשר כללה חבלת ראש, וסבל מכאבי גב, ורגישות בעמוד השדרה הגבי. התובע טוען כי לאחר התאונה החל לסבול מבעיות רפואיות ומגבלות תפקוד, כאבי ראש מטרידים, וסחרחורות בלתי פוסקות. לטענת התובע, שקע לאחר התאונה בכאבים ופחדים, פסק לצאת מביתו, נסגר בעולמו, והזניח עצמו וכל טיפול נדרש או חיוני, לרבות טיפולים רפואיים הכרחיים. רק לאחר תקופה ארוכה אובחן באקראי כסובל מבעיות בלחץ הדם וסכרת.

3.יחד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפנימי, עם תת התמחות במחלת הסוכרת.

טענות הצדדים

4.התובע טוען כי הופעת מחלת הסוכרת, עמה הוא נדרש להתמודד באופן יום יומי ולקבל טיפול תרופתי באופן קבוע בגינה, קשורה קשר ישיר לתאונה, כמו גם בעיית לחץ הדם אשר הופיעה אצלו, בגיל צעיר, ולאחר התאונה. לטענתו, סבל טראומה נפשית לאחר התאונה וכתוצאה ממנה, אשר הביאה להתפרצות מחלת אורטיקריה, שאובחנה אף היא לראשונה רק לאחר התאונה. עוד מוסיף התובע וטוען כי, הרופאים המטפלים בו לא אבחנו את התפרצות מחלת הסוכרת, על אף ממצאים שהיה בהם כדי להעיד על כך, לרבות תלונותיו בגין תכיפות במתן שתן.

5.הנתבעת טענה כי מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה, עולה כי התובע אובחן כסובל מסכרת בחודש אפריל 2009, כשלוש שנים לאחר התאונה, ואין כל מסמך הקושר, או אף מעלה חשד לקשר סיבתי, בין הסוכרת לבין פגיעתו של התובע בתאונה. הנתבעת טוענת כי בהתאם למסמכים הרפואיים, גובהו ומשקלו של התובע, הרי שהוא סבל מעודף משקל, ועל כן הופנה לייעוץ דיאטטי. לחלופין, בקשה הנתבעת, כי ככל שייראה ביהמ"ש לנכון להיעתר לבקשת התובע, יש להשית את שכר המומחה על כתפי התובע.

6.לאחר שבקשתו של התובע למינוי מומחה נדחתה, עקב כך שלא הוצגו מסמכים שקושרים בין התאונה לבין המחלה והנכות הנטענת (תוך שנקבע כי ככל שיוצגו מסמכים שיש בהם כדי להוות ראשית ראייה כנדרש, אשוב ואדרש לבקשה), הגיש התובע מסמך רפואי נוסף ועדכני, מיום 13.1.14, ובו נרשם "סכרת התפתחות לאחר תאונת דרכים שעבר ב- 2006 עם פגיעת ראש. ב- 2009 נתגלו ערכים גבוהים של סוכר בדם...כעת מטופל בנוביה פעמיים ביום...". לטענת התובע, המסמך מהווה ראשית ראייה כנדרש למינוי מומחה בתחום הסוכרת. הנתבעת מצידה התנגדה למסמך החדש, בטענה כי המדובר במסמך מוזמן, שאין ללמוד ממנו דבר או חצי דבר.

7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על מנת לחסוך בדיונים ארוכים, בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים, ביום 2.3.14, כי הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הסוכרת תתקבל, ובשכרו יישא בשלב זה, התובע. לחלופין הוצע כי הבקשה תמחק, וכי התובע יוכל לשקול הגשת הבקשה בשנית, לאחר שהתיק יועבר לטיפול שופט, ולאחר קבלת הצעת בית המשפט בפשרה.

8.התובע קיבל את הצעת ביהמ"ש, כך שימונה מומחה רפואי בשכרו יישא התובע עצמו, והנתבעת חזרה שוב על התנגדותה למינוי המבוקש. אך, שבה והוסיפה כי ככל שאכן ימונה מומחה, יש להשית שכרו על כתפי התובע.

דיון והכרעה

9.כידוע, בתביעות על פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על ידי בית המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי מינוי של מומחה רפואי על ידי בית המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו. אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להיגרם לתובע בעקבות סירוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי ב"ראשית ראיה" בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי באותו תחום (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד נד(2) 216 (1990) ; רע"א 3497/98 רזין נ' "המגן" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5)136, 138-139 (1998)).

10.ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פסקה 5 לפסק הדין, 30.5.12) נקבע כי: -

"הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר לא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. "

11.הנתבעת טענה כי המסמך מיום 13.1.14 הינו מסמך מוזמן ואין לבסס עליו מינוי מומחה.

תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986, קובעת לעניין זה, כי נפגע הטוען בתביעתו לנכות רפואית, יצרף לכתב התביעה:-

"...(4) העתק סיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי בו היה מאושפז.

(ב) לא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות לעניין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו, ושיש בו ראיה לעניין טענותיו".

12.לעניין פרשנותה של תקנה זו, נקבע ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. כריסטיאן שמור (15.1.96) כי :-